לנל"ק – לידה נרתיקית לאחר קיסרי
לידה נרתיקית לאחר קיסרי, היא קודם כל לידה רגילה. לא לידה בסיכון גבוה, ובדרך כלל, יותר בטוחה מאשר בחירה מראש בקיסרי נוסף (באין אינדיקציות ספציפיות לקיסרי).
בכל זאת, ישנם כמה דברים שכדאי לשים אליהם לב, כדי לא להפוך את הלידה ללידה בסיכון גבוה.
חשוב לדעת ולהבין מה היו הגורמים לקיסרי הקודם. האם היו אלו גורמים אקראיים או שיתכן שיחזרו על עצמם? האם הקיסרי היה מחויב המציאות, או שמא תולדה של ניהול לידה התערבותי? איפה היולדת בתוך כל זה? מה ההשלכות שהיו ללידה הקיסרית על היולדת ומה ציפיותיה מהלידה הבאה.
אם הניתוח הקיסרי נבע מאחת מהסיבות הבאות, רצוי מאוד לשקול לידה חוזרת וגינלית.
- דיסטוכיה – דיסטוכיה מתייחסת ללידה ארוכה וקשה בגלל מחיקה איטית של צוואר הרחם, אגן ירכיים צר או תינוק גדול. נשים רבות שזו הייתה הסיבה לניתוח הקיסרי הקודם שלה, ילדו לידה רגילה בלידה הבאה, והתינוק השני היה אפילו גדול מהראשון. ACOG קובע, כי אין אישור לכך שיש השפעה (או קשיים) ללידה של תינוק במשקל שמעל 3.950 ק"ג.
- אין הוכחה שתינוק גדול מחייב ניתוח קיסרי. האגן והראש של התינוק אינם מבנים קשורים, ושניהם משתנים ומשנים צורה כדי לאפשר את הלידה. במהלך הלידה יש כמה תנוחות שאישה יכולה לעשות כדי לסייע לפתוח את האגן, ולאפשר לתינוק גדול יותר לעבור. למשל, כריעה פותחת את מפתח האגן בכ-10%.
- הרפס גניטאלי – שנים רבות, נשים עם היסטוריה של הרפס ילדו כמעט תמיד בניתוח קיסרי. זאת בגלל החשש להדבקת התינוק במהלך הלידה. רופאים היו לוקחים תרבית בשבועות האחרונים להריון ואם הווירוס היה פעיל, היו קובעים ניתוח קיסרי. עכשיו קבע ACOG והמליץ, כי אם אין סיבה נראית לעין במהלך הלידה, לידה וגינאלית מקובלת.
- מצוקה עוברית – כאשר מדובר בחיי התינוק, אין ספק מה האם צריכה לעשות. אם התינוק במצוקה, ניתוח קיסרי יכול להציל חיים. לפי מרכז השליטה ומניעת מחלות, 9% מהניתוחים הקיסריים שבוצעו בשנת 1991 היו בגלל מצוקת עובר. ניטור לב העובר יכול להיות חלק קבוע מלידת VBAC, כדי לסייע לאתר מצוקה עוברית.
מהם הקריטריונים לקבלת אישור ללידה וגינאלית לאחר ניתוח קיסרי?
- לא יותר משני ניתוחים קיסריים קודמים עם חתך רוחב נמוך.
ללא צלקות בטן נוספות, או קרעים קודמים. - הרופא המטפל צריך להיות מוכן לבצע ניטור של הלידה ולהפנות לניתוח קיסרי אם מתעורר הצורך.
- מקום הלידה שלך צריך להיות עם צוות פעיל 24 שעות למקרה שיש צורך בניתוח. (היום נמצא לידות ויב"ק ביתיות, אישית, איני תומכת בלקיחת סיכון מסוג זה)
http://www.doula.co.il
אחד הפחדים הגדולים (בעיקר של מתנגדי הלנל"ק) הוא קרע ברחם. מסתבר, שזה בעיקר מיתוס. הסיכון לקרע אמיתי ומסכן חיים ברחם גדל בלנל"ק רק במעט. הסיכון לכך שתהיה סיבה כלשהי, אחרת, לקיסרי (בכל לידה) גדול פי 7. הסיכון לצניחת חבל הטבור ולשליית פתח, גדול יותר מהסיכון לקרע ברחם, ואלו הם אירועים נדירים למדי. ישנו ציטוט האומר שהסיכון שהרופא שלך יהיה מתחזה, גדול פי 6 מהסיכון לקרע ברחם (http://www.midwiferytoday.com)
קיים סיכוי ל"חלונות" – קרעים קטנים, שמעלים את הסטטיסטיקה של קרעים ברחם (לעיתים קרובות אין במחקר הבחנה בין חלונות לקרע ממשי), אבל הם חסרי משמעות לחלוטין ואינם מזיקים או מסכנים את האם או את העובר. יש לציין שהסיכון לקרע ברחם קיים כבר במהלך ההיריון, וקרע עלול להיווצר (באופן נדיר) ללא קשר לאופן הלידה. גם בניתוח.
נקודה חשובה במיוחד היא העובדה שזירוז כימי, במיוחד באמצעות ג'ל פרוסטגלנדין, אך גם באמצעים אחרים, מעלה משמעותית את הסיכון לקרע.
בלנל"ק כדאי מאד להימנע מזירוז, ואם ישנו צורך ובוחרים לזרז, הלידה הופכת ללידה בסיכון גבוה ויש לנטר אותה באופן רציף (באמצעות מכשירים או מוטב בנוכחות איש מקצוע שיוכל לאבחן מצבים חריגים).
כאשר המטרה היא להימנע מזירוז, רצוי לנסות ולהימנע מהתערבויות רפואיות שלעיתים כוללות זירוז בשלב זה או אחר.
לידה פיזיולוגית היא בטוחה יותר. במיוחד בלנל"ק.
כשמדברים על "התערבויות" רבים חושבים על אפידורל. התערבות רפואית מתחילה עוד קודם לאפידורל בחיבור רציף או לסירוגין למוניטור, אינפוזיה, בדיקות ואגינליות מרובות, מניעת תנועה, כניסת אנשים שונים לחדר ולעיתים עצם המעבר לבית חולים. יש שיטענו כי גורמים אלו כולם מפריעים למהלך הטבעי של הלידה, מגדילים את הכאב (ולכן את הסיכוי לצורך/רצון באפידורל) ואת הסיכון לעיכוב בלידה אשר בשילוב עם נהלים קשיחים של בתי החולים (עקומת פרידמן), מוליד את הצורך בזירוז. מצד שני, תמיכה, תנועה, מים, הקשבה לגוף ותחושת בטחון יכולים להקטין את הכאב ולהגדיל את הסיכוי ללידה טובה ובריאה.
הכנות ללנל"ק
מרבית ההכנות ללנל"ק מתאימות להכנה לכל לידה, אך בלנל"ק מקבלות משנה תוקף, כי רצוי לתת לגוף תנאים אופטימאליים.
חיזוק הצלקת: עוד לפני תחילת ההיריון, וכן במהלכו, מומלץ לשתות חליטה של תה עלי פטל וסרפד ביחד, כי יש להם השפעה סינרגטית (להשיג בפארמים למיניהם, בשקיות עלים נפרדות, ולערבב). חופן תה מעורבב על ליטר וחצי-שניים של מים, לשתייה במשך היום יבטיחו צריכת נוזלים מספקת עם הערך המוסף של הצמחים (ברזל וויטמינים נוספים, וכן חיזוק וכוונון שרירי הרחם). ישנן גם המלצות לקחת תוסף ויטמין E (400 יחב"ל. לא יותר) וויטמין C. המלצות אלו ונוספות במדור The Art of Midwiferyשל ה-Eתון של Midwifery today: http://www.midwiferytoday.com/enews/enews0507.asp
חיזוק והגמשת הגוף: מומלץ מאד להכין את הגוף למאמץ הגדול שיעבור עליו בלידה. כל לידה. פעילות גופנית מתונה כגון שחייה או הליכה יתאימו לכך. רבים ימליצו על יוגה לפני ובמהלך ההיריון. מעבר לחיזוק והגמשה, ביוגה לומדים להרפות, ולנשום היטב. כמו כן, היוגה עוזרת מאד בהתמודדות עם מכאובי ההיריון השונים, ומשפרת את בריאות הגוף (וההיריון).
בסעיף זה, נכלל גם שימוש באפי-נו. חבל למנוע חתך אחד (בבטן) רק כדי למצוא את עצמנו מחלימות מחתך (או קרע) אחר (בפרינאום, חיץ הנקבים). עיסוי פרינאום ידני, או מוטב, שימוש באפי נו, מגדילים משמעותית את הסיכוי ללידה שלמה, ללא קרעים (גם תנוחת הלידה ואופן ניהול הלידה משמעותיים).
הכנת הראש: ידע הוא כוח, והזמן לצבור את הידע הזה הוא לפני הלידה – במהלך ההיריון או קודם לכן. ככל שנדע יותר על הלידה, על התערבויות אפשריות ומה האלטרנטיבות שלהן, על מהלך לידה נורמאלי, ועל מה שחורג מכך, נדע לבצע בחירות מושכלות בזמן אמת. לא ניתן ללמוד את הנושא תוך כדי. לא תמיד ניתן לסמוך על דברי הרופאים, המייצגים גישה מסוימת, וחשוב להכיר את הנושאים הללו גם מגישות אחרות, כדי לדעת מה רוצים. חיפוש המלה VBAC ברשת האינטרנט ידוג הרבה מידע.
מצד שני, לידה היא תהליך שבו ההיגיון והרציונאליות צריכים להיות מונחים בצד. ההורמונים המופרשים בעת חשיבה לוגית, הגיונית, מפריעים למהלך הלידה התקין. אסרטיביות והגיון צריכים להישאר מחוץ לאתר הלידה (או אצל המלווים). בלידה צריכים לפעול אינסטינקטים קדומים והקשבה לתחושות ואינטואיציות. לכן, הידע צריך להפוך לאינטואיטיבי. הדרך לעשות זאת, היא תרגול. לכן, לא מספיק לקרוא על נשימות ולהבין – צריך לתרגל נשימות עד שהן הופכות לטבע שני.
במסגרת ההכנה כדאי לחשוב על דרכים לא כימיות לשיכוך הכאב. ישנם מקורות מידע רבים לנושא זה, עם עצות רבות וטובות. העיקריות ביניהן הן מת"ת – מים, תנועה ותמיכה, אבל ישנן עוד דרכים רבות ואמצעים רבים. כדאי להכין רשימה של אמצעי התמודדות, כדי שניתן יהיה "לשלוף" משהו כל פעם שהקודם מיצה את עצמו. מעין "ארגז כלים להתמודדות עם הכאב בלידה".
לעיתים, חלק מההכנה הרגשית, כוללת בדיקת האמונה שלנו ביכולת של האישה ללדת. אמונה שלמה בגוף שלי ובטחון בפעולתו התקינה. אישה נועדה ללדת, והמין האנושי היה נכחד לו נשים רבות כל כך (בימינו, שיעור הניתוחים הקיסריים עומד על 20%-25% מהלידות!) לא היו יכולות ללדת בכוחות עצמן.
כדאי לפנות לבית החולים בו נותחת, ולבקש את רשומות הניתוח. את זכאית לכך על פי חוק, וניתן ללמוד מכך רבות.
ניתן, וגם מומלץ, לבצע רענון הכנה ללידה, באוריינטציית לנל"ק, כמו כן, ישנן סדנאות להכנה רגשית או רוחנית ללידה, שמי שמרגישה צורך יכולה לעבור.
החומר נערך ונכתב מהמקורות הבאים :
http://www.dulot.co.il/vbac.asp
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3366859,00.html
http://www.yoledet.co.il/ceaserian-reasons.asp
http://www.gocenter.co.il/?View=entry&EntryID=25
http://www.gozalim.co.il/Htmlpage/bpregnancyb.asp?nam=33&opendiv=hatzeg12