משכב לידה – פרק הזמן המתחיל עם יציאת השליה ונמשך 6 שבועות אשר במהלכם מערכת הרבייה ושינויי ההיריון הפיזיולוגיים חוזרים למצבם הטרום הריוני. בתקופה זו מתרחשים מספר תהליכים פיזיים ונפשיים והם חלק מהחלמת האישה לאחר לידה. בנוסף לכך האישה עכשיו האחראית העיקרית לצרכיו של תינוקה ונמצאת בפעילות סביבו/ה 24/7 .
- הרחם– לאחר הלידה הרחם בגובה הטבור, לאחר הלידה התכווצויות חזקות של שרירי הרחם גורמות לכינוס וכיווץ שלו, לאחר 3 ימים הרחם בגובה 2-3 אצבעות מתחת לטבור, ההתכווצויות נחלשות. לאחר כשבוע קרקעית הרחם מגיעה לגובה עצם החיק וההתכווצויות אינן מורגשות. לאחר כשבועיים הרחם אינו ניתן למישוש בבטן, ממשיך להתכווץ. לאחר 6 שבועות הרחם מגיע למקומו הרגיל, מעט גדול יותר מאשר היה בטרם ההיריון.
- לוכיה– הפרשה המכילה דם ושאריות של רירית הרחם בכמות בינונית ובעלת ריח של דם, לאחר
כ – 3 ימים הכמות הולכת ופוחתת. עד שבוע לאחר הלידה הופכת ורדרדה/חומה, לאחר מכן הופכת להפרשה בצבע לבן צהבהב, עשויה להישאר עד לתום תקפת משכב הלידה.
במידה והלוכיה הופכת מסריחה/בכמות מרובה ובצבע אדום טרי יש לבדוק האם נשארו שאריות שליה או אם בכמות קטנה – יכול להיות כתוצאה ממאמץ.
- באם שאינה מניקה יכולה לחזור הווסת לאחר כ – 4 שבועות לאחר הלידה. במניקה יתכן מאוחר יותר עד 18 חודש לאחר הלידה.
- פרינאום– במהלך הלידה וכתוצאה מהלחץ על האזור עלולים להיווצר טחורים ודליות באזור (או החמרה של קיימים) בצקות ודלדול שרירי רצפת האגן. אם בוצעה אפיציוטומיה ישנם כאבים וחוסר נוחות. עד כשבוע לאחר הלידה הבצקות נעלמות. חוסר הנוחות יפחת במידה ניכרת. לאחר כשלושה שבועות טונוס רצפת האגן חוזר לנורמל, האפיזיוטומיה חלימה עד כדי הרגשת נוחות המאפשרת קיום יחסי מין. במידה ויש אודם/נפיחות מוגברת בכל שלב רצוי לבדוק א האזור. הטיפול באפיציוטמיה – הרטבות עם פד מגנזיות קר, שטיפות מקומיות מרובות, שמירה על ניקיון האזור.
- אין לקיים יחסי מין עד שבועיים לאחר הלידה – עשוי להיות כואב בכל מקרה. קיום יחסי מין לאחר הלידה תלוי במסורת היהודית וברצון ונוחות היולדת.
- דרכי השתן– לאחר הלידה עלולה להיות עצירת שתן מסיבות של עצבוב מופחת של השלפוחית עקב אלחוש. הפחד מהכאב עלול לגרום להפרעה ברפלקס שחרור השתן. לאחר 2-7 ימים חזרה למתן שתן נורמלי. השתנה והזעה מרובה בימים 2-5 הגוף משחרר עודפי נוזלים, יכול לביא לאיבוד של 2-2.5 ק"ג ממשקל הגוף עקב הזעת לילה. תפקודי הכליה ומערכת השתן חוזרים לנורמה עד 4 שבועות לאח הלידה.
- ירידת משקל– 1-24 שעות – איבוד מיידי של כ – 6 ק"ג. עד שבוע לאחר הלידה היולדת מאבדת עוד 3-5 ק"ג בעיקר מהזעה והשתנה מוגברת.
בהמשך תקופת משכב הלידה יורדים בהדרגה שאר עודפי המשקל, חזרה למשקל טרום ההיריון עד כ – 6 חודשים לאחר הלידה.
- לאחר הלידה עלולה להופיע עצירות כתוצאה מירידה בתנועתיות המעי או כתוצאה מהפחד מפעילות מעיים בגלל טחורים/אפיזיוטומיה – טיפול בתרופות משלשלות – נרות/חוקן.
- הפרשות חלב מייד לאחר הלידה. הנקה עוזרת בכיווץ הרחם, הגברת ייצור החלב והקשר בין האם והתינוק.
בחמשת הימים הראשונים מופרש קולסטורם, לאחר מכן חלב בשל המתאים לצרכי התינוק.
בד"כ כ – 72 שעות מהלידה מתפתח גודש בשדיים – עלול לגרום לעליה בחום הגוף, לא בהכרח מעיד על בעיה.
- תופעות כלליות–מערכת קרדיוסקולרית – חוזרת לשגרה זמן קצר לאחר הלידה, נפח הדם חוזר לאחר כשבוע לערך הטרום הריוני.
- המוגלובין חוזר בהדרגה לרמתו טרום ההריון, במידה ורמתו ירדה מאוד – מעיד על איבוד דם ואנמיה.
- השינויים בגורמי הקרישה נמשכים לפחות בשבוע הראשון וחוזרים בהדרגה לנורמה.
- גם מבחינה הורמונלית חל שינוי ועודף ההורמונים שהיו לנו במהלך ההריון יורדים במהירות מצב שיכול להביא עדיין לשינויי מצבי רוח , רגישות יתר ואף דיכאון .
זוהי בהחלט תקופה לא פשוטה של הסתגלות פיזית ונפשית. הגוף שלנו חווה טראומה בעת הלידה וההשתקמות הינה איטית, הרבה מאיתנו מרגישות טוב עם הרבה אדרנלין לאחר הלידה אך צריכות לזכור כי מבפנים הגוף צריך להחלים. בנוסף יש לנו את ההסתגלות לעובדה שהפכנו להיות אימהות אם בלידה ראשונה וכגם בשניה או שלישית כי יחד עם ההחלמה שלנו והשינויים הפיזיולוגיים השונים עלינו לדאוג לגוזל/לית חסרי הישע הזקוקים לנו 24/7 .
תקופת משכב לידה היא תקופת הסתגלות הקשיבי לגופך ולצרכייך ואל תהססי לבקש עזרה בתקופה זו זו אינה בושה! למען בריאותך ובריאות ילדך את זקוקה לזמן להתחזק ולהחלים !