אמצעים תרופתיים לשיכוך כאב הצירים יתרונות וחסרונות

הליך הלידה שונה מאישה לאישה וכל אחת חווה אותו אחרת . גם הכאב מתבטא אצל כל אישה בצורה שונה ולעיתים לקיחת מדכך כאב כזה או אחר יכולה להרגיע ולעזור בהתקדמות הלידה .

בבית החולים נוכל לקבל שלושה אמצעים שונים לשיכוך והרגעת כאבי הצירים. לכל אחד מהם ישנן יתרונות וחסרונות לשיקול כל יולדת ותהליך הלידה שלה .

במידה והחלטת להשתמש באחד מהאמצעים העומדים לרשותך בבית החולים מומלץ להתחיל שימוש לאחר פתיחה 3 אפילו 4 .

ניטרוס – גז צחוק

דרך מתן: בשימוש בשאיפה דרך מסיכה, מביא להרפיה

מסוימת ולתחושת סחרור קלה. הנשימות החוזרות מאפשרות מיקוד פנימי והרגעה.

יתרונות:

·         יש נשים שמרגישות הקלה טובה מאוד בזמן הציר מאחר   והוא: מספק חמצן נוסף.

·         לא מחייב עירוי נוזלים.

·         עוזר לאישה להישאר במסגרת של נשימות/הרפיה.

·         עוזר לאישה להתגבר על תחושת לחץ.

·         מאפשר שליטה על כמות החומר הנשאף בשימוש ע"י היולדת.

·         מתפנה מהגוף תוך 2 דקות – מאפשר קימה מהמיטה לאחר   פינוי החומר.

חסרונות:

·        יש נשים שמרגישות הקלה מינימלית – לא מרגישות שזה  אמצעי מספיק חזק נגד הכאבים.

·        לעתים גורם לסחרחורת ו/או בחילה בזמן השימוש יתכן    ריח לא נעים.

השפעה על העובר:

·        אינו משפיע על העובר )כאשר משתמשים רק בזמן הציר(.

·        הנקה: אינו משפיע על יכולת התינוק לינוק.

"טשטוש" –דולסטין/פנרגן/ פטידין  

דרך מתן: זריקה הניתנת בשתי צורות: לשריר או לווריד

יתרונות:

·         שילוב בין שיכוך כאב והרגעה.

·         מאפשר מנוחה/שינה.

·         לעתים מזרז את פתיחת צוואר הרחם/מזרז את הלידה.

חסרונות:

·         שינוי במצב המנטלי/ בלבול/ ניתוק (בשלב השני של הלידה מפריע ליולדת ללחוץ ולשתף פעולה(.

·         תחושת אובדן שליטה.

·         לעתים יש סחרחורת/ בחילה.

·         במתן ורידי מחייב פתיחת וריד ומתן נוזלים.

·         מחייב שכיבה במיטה עד לערות מלאה )עד 4 שעות מהמתן(.

·         מחייב חיבור ממושך למוניטור.

·         שיכוך כאב חלקי בלבד.

השפעה על העובר:

·         דומה להשפעה על היולדת )ישנוניות(.

·         שינויים בקצב לב העובר/ הפחתת תנועות.

·         הילוד עלול להיוולד ישנוני – במיוחד אם היולדת קיבלה יותר ממנה אחת של התרופה,

   ההשפעה המרבית היא   1-2(שעות)אחרי מתן התרופה.  

 •         120 – 48 שעות אחרי הלידה – עלול לעכב הנקה מוצלחת

אפידורל

דרך מתן: הזרקת חומר אלחוש דרך צינורית דקה לתוך רווח בין

שתי חוליות בעמוד השדרה. נעשה ע"י רופא מרדים בלבד, מחייב הסכמת היולדת בטופס מיוחד, 

מחייב עירוי נוזלים. מתן חומר ההרדמה מתבצעת באופן רציף דרך הצינורית עד לסיום הלידה.

יתרונות:

·         שיכוך כאבים כמעט מוחלט.

·         לא משפיע על המצב המנטלי.

·         מאפשר שינה/מנוחה.

·         לעתים מקצר את השלב הראשון של הלידה.

חסרונות:

·         מחייב ניטור ממושך, עירוי נוזלים, שהייה במיטה עד ללידה.

·         גורם לירידה בתחושה ובשליטה על הגוף התחתון אשר מונע  אפשרות של תנועתיות פעילה ולרוב מחייב

     קטטר למתן שתן.

·         לעתים מעלה את החום האימהי ו/או מוריד לחץ דם –תופעות אשר עלולות להשפיע על קצב הדופק העוברי.

·         לעתים רחוקות תתכן השפעה חלקית בלבד או חוסר השפעה  של התרופה.

·         לעתים מאט את קצב התקדמות הלידה – הצירים נחלשים  או נעלמים, מצב המחייב מתן חומר זירוז לחידושהצירים.

·         בשלב השני, תיתכן ירידה בתחושה בזמן הלחיצות ועקב כך קושי ללחוץ בצורה יעילה וסיכוי גובר ללידת

       מכשירנית   )בעיקר בלידה ראשונה(.

 השפעה על העובר:

•          השפעה על ההנקה: יש מחקרים לפיהם תיתכן השפעת לאפידורל על רפלקס ההנקה 

      ועל יכולת היילוד לינוק באופן פעיל ויעיל בימים הראשונים.